ארוחת חג לא תהיה מושלמת ללא יין, כי הוא לא רק מלווה את הארוחה – יין הוא חלק ממנה. אם הארוחה לובשת חג, אזי היין מספק את הערך המוסף המתבקש באירוע שמעל ליום יום. תוסיפו לכך את הלחץ הכרוך בהכנות, בישולים ואירוח סועדים לביקור ארוך – והיין הופך גם למשחרר מתחים מבורך המשווה לאירוע גווני עונג ואושר. כדי שיין ילווה ארוחה היטב עליו להתאים לאופי האוכל, סגנון הארוחה וטעמם של הסועדים. אז אילו יינות נבחר לארוחה? יין תמיד ייראה מהודר בכוסות, אבל אם הן לא מתרוקנות ממנו… בעצם לא עשינו שום דבר.
היצע היין על מדפי החנויות בישראל ממשיך להשתפר עם הזמן וכך גם החיך הישראלי שדורש יותר איכות ונפתח לטעמים וסגנונות מעניינים מרחבי העולם. היקבים הותיקים ממשיכים להוציא קווי מוצרים חדשים, יקבי הבוטיק מתבגרים ונוספים להם יקבים קטנים חדשים. מחוץ לגבולותינו, אזורי היין בעולם רבים ורבה השונות ביניהם. מגמה קטנה ומבורכת בישראל היא התקרבות לסגנון יין ים תיכוני, שמלמד על התבגרות ומציאת קול ייחודי אותנטי שמחובר למקום ולאקלים. יין, אם לא ידעתם, לא חייב להיות יקר כדי להיות איכותי. זאת אומרת, יש יין שעולה ₪50 וכאלה שעבורם ניפרד מ-₪100 ויש כאלה באמצע, אבל כל אחד מהם יכול להיות באיכות מצוינת שמתאימה למחירו. לארוחת חג נבחר יינות לא מהזולים ביותר, אבל הם ממש לא חייבים להיות יקרים. הנה כמה המלצות שלא עושות חור בכיס, לפי קבוצות מאכלים. האפשרויות אינסופיות כמעט, אז מי שמחפש חלופות הרפתקניות או מובחרות ויקרות יותר מוזמן לבחור באתר פיינשמקר מתוך "המלצות יין – התאמה לאוכל".
מנות פתיחה קלות – יין מבעבע
מנות דגים – לבן, רוזה או אדום
"לבן לדגים" אומרת הקלישאה שכבר מתחילה בצדק להישבר; בניגוד לספרדים ולפורטוגלים אנחנו עדיין רגילים לאכול את הדגים שלנו עם לבן צונן. אין בכך דבר רע, רק שהאפשרויות רחבות ומעניינות בהרבה.
לבן: דגים לבנים מעודנים דורשים לבן דומה, למשל 2 Vats לבן, הים תיכוני החדש של כרמל, שמספק הנאה וגם עניין.
רוזה: דגים "שמנים" כמו טונה וסלמון דורשים מתמודד מעט כבד יותר, למשל דלתון רוזה המיוחד במחיר השפוי מאוד.
אדום: "טוליפ רותם" הוא נסיון מוצלח ליצור יין בסגנון אזורי היין סביב גבול צרפת-ספרד, ומלווה נהדר גם דגים.
האפשרות הצמחונית והטבעונית
פשטידות ותבשילי ירקות חמים או קרים מבקשים יינות במשקל בינוני, מלאים מספיק כדי לתמוך באוכל מבושל ועשיר, ומאידך אינם משתלטים על טעמי המנות המעודנות יחסית.
לבן: קחו משהו עשיר אבל לא משתלט. Essence שרדונה של טפברברג, עסיסי ושופע מספיק עבור מנות בשמנת.
רוזה ואדום: מנות מוצקות כמו תבשיל עדשים צריכות משקל כבד יותר מיין לבן טיפוסי. סקלברונה של יקב אנטינורי מאזור בולגרי – Scalabrone Bolgheri Rosato, גם מהנה מאוד וגם ילווה מאכלים רבים בקלות. גם אדום זורם ולא כבד יתאים כאן, למשל בלנד תל שיפון הנעים והטוב של יקב אורטל.
בשרים ותבשילי קדרה
עשירי טעם וכבדים, תבשילי בשר וקדרה דורשים יריב ראוי במשקל כבד. יקב שפוטייה המעולה מצרפת מפיק את יינות בילה-הוט באזור רוסיון – Côtes-du-Roussillon Villages Occultum Lapidem, והם עשירים ונהדרים. שאטו שבלייה לגרזט – Château Chevaliers Lagrézette, מספק גרסה מודרנית של יינות המלבק "השחורים" מקאהור והוא ילטף בשרים היטב.
יינות קינוח
היינות המתוקים והמרוכזים מציעים מתיקות שהיתה מאפילה על טעמי הארוחה אבל לקינוח היא מושלמת. פרונוטו מוסקטו ד'אסטי – Prunotto Muscato d'Asti, מראה איך בפיימונטה יודעים לעבוד בצורה מושלמת עם הזן בעל השורשים הים תיכוניים.
לחיים, בתאבון וחג שמח!
הכתבה באדיבות-
פיינשמקר – אתר היין של נעם המעיד על עצמו כי יין הוא תחביב רציני עבורו כבר מספר שנים. בחמש השנים האחרונות טעם למעלה מאלף יינות, מכל סוג ואזור יין בעולם, יחד עם אנשי מקצוע מהתחום שמלווים אותו. במסע מרתק המחנך את האף, החיך והידע התאורטי, עיניו של נעם נפקחו וגרמו לו לרצות לחלוק את מה שלמד.
לאתר של פיינשמקר- http://feinschmecker.co.il